חשיבות עיתוי השינה אצל ילדים ותינוקות

תינוקות ישנים יותר בלילה מאשר ביום. שנתם מפוזרת על פני היממה בארבעה עד שישה מחזורי שינה. תקופות הערות הן קצרות ומשמשות להאכלה.

כאמור לעיל, בחודשי חייהם הראשונים מתרחשים שני תהליכים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. תהליך ביולוגי ותהליך חברתי נרכש, גורמים לכך שהשינה תהיה מרוכזת בלילה:
ריכוז השינה בלילה לדעת חוקרים שונים קשור ל"הבשלת" המוח. לתינוקות שנולדו בשבוע הריון מאוחר יותר יש דפוס שינה בוגר יותר שמתבטא בכמות רבה יותר של שינה שקטה ורגועה. לפגים יש דפוסי שינה וערות פחות "בשלים".

דפוסי השינה והערות שלהם תואמים את בני גילם מבחינת שבוע ההיריון. דהיינו: פג שנולד חודש וחצי לפני הזמן, יהיה דומה לתינוק צעיר ממנו בחודש וחצי. כלומר אין משמעות לפיכך למועד בואו אל העולם, אלא רק לגילו הכרונולוגי.

חשיבות הורמון מלטונין
בתהליך הביולוגי ממלא תפקיד חשוב הורמון בשם מלטונין. המלטונין מופרש בבלוטת האצטרובל, בעיקר בזמן חשכה, הוא מדוכא בחשיפה לאור חזק (גם אצל בעלי חיים יומיים וגם אצל בעלי חיים ליליים). המלטונין אחראי גם על העברת נתונים לגבי אורך היום והלילה ובכך הוא מספק מידע על עונות השנה. כאשר הלילה מתקצר החורף מגיע. בעלי חיים מתרבים לפי עונות השנה. בלולים מאירים בתאורה חזקה כדי ליצור מצב דמוי קיץ וכך להגדיל את יבול הביצים. אצל נשים מתן מלטונין בכמויות גדולות מדכא ביוץ. מלטונין עוזר למערכת החיסונית ויתכן שהוא קשור לדיכאון דרך הקשר שלו לסרוטונין.

ילדים עיוורים, מפתחים לעיתים הפרעות שינה בגלל שלא מגיע למוחם מידע על דפוסי אור וחושך. מתן מלטונין מלאכותי עוזר לטיפול בהפרעות שינה אצל עוורים.

בחודשים הראשונים של החיים רמת הפרשת המלטונין היא אפסית ואין בה מחזוריות יומית. לקראת גיל שישה חודשים חלה עליה הדרגתית ומשמעותית ביצור המלטונין. אז נוצר דפוס יומי ברור, כששיא ההפרשה של המלטונין הוא בלילה. רמות הפרשת המלטונין מגיעות לשיא בגילאי ארבע עד שש. אחר-כך מתחילה ירידה הדרגתית עד הזקנה.

קשישים ישנים באופן דומה לתינוקות. הם מתקשים לשמור על שינה בלילה, ולעומת זאת הם מנמנמים ביום. הפרעות שינה אצל קשישים קשורות לרמות מלטונין נמוכות. ניתן לעזור בהפרעות שינה אילו ע"י מתן מלטונין מלאכותי.

לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין בוגרים יותר, יש דפוסי שינה וערות בוגרים יותר. ככל שלתינוק יש רמת מלטונין גבוהה יותר בשעות הערב הוא הולך לישון מוקדם יותר. לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין משובשים יש גם שיבושים בדפוסי השינה.

הוא באמת חייב לאכול בלילה?
מבחינה התנהגותית נלמדת – האינטראקציות עם ההורים הן שונות מאוד ביום לעומת הלילה. בלילה ההורים חסרי סבלנות ותכליתיים. הם שומרים על שקט וחושך. הפרעות שינה מופיעות לעיתים בגלל מסר לא עקבי של ההורים. למשל, כשבגלל קנאה של האח הגדול האם מעדיפה לבלות זמן איכות עם התינוק בלילה, או כאשר האב חוזר מהעבודה לאחר שהתינוק כבר הלך לישון, אבל מוכן בחפץ לב לשחק איתו באמצע הלילה.

התנהגות כזאת מפתה תינוקות להיות ערים בלילה כדי לשחק עם ההורים. הורים רבים מחזיקים ברעיון המוטעה שתינוק צריך לאכול באמצע הלילה מספר פעמים גם כשהוא כבר בן עשרה חודשים. כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים אותו ועורכים איתו פעילויות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה, בכך גורמים למעשה להפרעת שינה. עם הזמן ההורים מחכימים, ולכן תינוקות שהם ילדים ראשונים של האם ישנים פחות שינה שקטה ורגועה בהשוואה לילדים עוקבים במשפחה. גם השכלה של ההורים מתקשרת לאיכות השינה של הילדים. גיל ההורים מתקשר לעיתוי ההשכבה, כאשר הורים צעירים יותר משכיבים לישון את הילדים מוקדם יותר.

ניתן לשנות בהדרגה את שעת ההשכבה של ילד (אין לעשות שינויים דרמטיים משום שהגוף רגיל להירדם בשעה מסוימת). קל יותר לדחות זמן של הרדמות מאשר להקדים אותו. חלומות פז.

מתוך הספר של ד"ר זיו מאיר - משמעות החלום ופירושו.

 חלמתם חלום ואתם רוצים להבין את המסר שלו? 
אתם מוזמנים להתקשר למרכז המומחים של ישראל בטלפון 072-3401010